מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים משך לאחרונה המון תשומת לב מכיוון שמסחר בנכסים דיגיטליים, כמו המסחר במטבעות דיגיטליים, נעשה מאוד פופולרי והחל למשוך המון אנשים להשקיע בו.

מצד אחד יש נכסים דיגיטליים כדוגמת NFT אשר במהותם נרכשים לצורך עליית ערך עתידית מבלי לנקוט בפעולה מלבד לחכות שהערך שלו יעלה, ומצד שני יש נכסים כדוגמת חנויות איקומרס (מסחר אלקטרוני) שנרכשים לעיתים לצורך עסקי גרידא וניצול הפלטפורמה והמוניטין העסקי שצברה החנות לצורך מכירת מוצרים ולעיתים לצורך השבחתה ומכירתה ברווח לאחר מכן.

מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים

כיום קיימים מנעד רחב של נכסים דיגיטליים כגון: חנויות של מסחר אלקטרוני כדוגמת: איביי, אמזון, שופיפיי ואטסי, אתרי אינטרנט, ערוצי יוטיוב, קבוצות פייסבוק עתירות חברים, אפליקציות, NFT ועוד רבים וטובים.

בבואנו לבחון את היבטי המס השונים בקשר להכנסות מנכסים דיגיטליים, אנו צריכים לבצע שתי הבחנות עיקריות: הבחנה ראשונה היא לגבי ההפקה של ההכנסות השוטפות מנכסים אלו, במידה וקיימת. והבחנה שניה היא כאשר מוכרים את הנכס הדיגיטלי.

היבטי מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים – סוגי הכנסות אקטיבי ופאסיבי

לצורך בחינה של היבטי מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים נבחין בין הכנסות פירותיות להכנסות הוניות.

כאשר ההכנסות הפירותיות מתחלקות לשני סוגים: הכנסה אקטיבית והכנסה פאסיבית.

הכנסות פירותיות אלו הן ההכנסות אשר מופקות מעצם שימוש בנכס הדיגיטלי כמו למשל מכירת מוצרים מחנות של איביי והיא ממוסה מבחינת מס הכנסה כל עוד בעל החנות הינו תושב ישראל ולפיכך גם יחוייב בביטוח לאומי וזאת על פי מדרגות המס שלו (עוד מעט נבין באיזה אופן ונרחיב גם על ההבחנות העיקריות בתחום מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים).

השלמות קריאה מומלצות לתוכן זה >> רואה חשבון מסחר אלקטרוני | ייעוץ מס מסחר אלקטרוני | מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים 

מקרה יותר מסובך הוא אם הנכס הדיגיטלי נרכש לצורך מכירתו העתידית, במקרה כזה צריך לבחון האם הנכס עמד במבחני העסק על פי פקודת מס הכנסה ועל פי הפסיקה. העיקרון אומר שככל שבעל הנכס נקט בפעולות אקטיביות כגון שיווק, תחזוקה והפעלה של הנכס, כך הפעילות שלו תהיה אקטיבית וככל שבעל הנכס לא נקט בפעולות (דוגמא קלאסית זה רכישת NFT לצורך עליית הערך שלו מבלי לנקוט בשום פעולה מלבד לחכות) כך יסווג הנכס לפעילות פאסיבית.

ההבדל העיקרי בין הסיווג להכנסה פאסיבית או להכנסה אקטיבית זה שיעורי המס. בעוד הכנסה אקטיבית ממוסה לפי מדרגות המס החל מהמדרגה הראשונה (10%), הכנסה פאסיבית מתחילה במדרגת מס גבוהה יותר של 31%! השוני הזה רלוונטי גם לצורכי ביטוח לאומי (שם השיעורים שונים אבל העיקרון הוא זהה).

במסגרת ניתוח של מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים, חשוב לקחת בחשבון גם את סוגיות הפחת. מצד שני מכיוון שמדובר בפעילות עסקית (בין אם היא פאסיבית או בין אם היא אקטיבית), יש להכיר בפחת על הנכס הזה, פחת הוא למעשה הכרה בהוצאה לאורך מספר שנים ולא בפעם אחת כמו הוצאה שוטפת רגילה (בקצרה – מכיוון שהנכס הדיגיטלי הולך לשמש את העסק למשך מספר שנים, בניגוד להוצאה שוטפת שלרוב משמשת את העסק לאותה התקופה בה הוצאה). השאלה המרכזית בנושא של פחת היא לכמה שנים עומד לשמש את העסק הנכס הדיגיטלי הזה ובהתאם לזמן השימוש בו צריך להפחית אותו. בטרם רכישת הנכס מומלץ לבצע בחינה ואפילו לקבל ייעוץ לגבי שיעור ההפחתה, יש לשים לב אם תקנות מס הכנסה לעניין שיעורי הפחתה מתייחסות לנכס הדיגיטלי שרכשנו. תיווכחו לדעת שלרוב הקשר בין אורך שנותיו של הנכס הדיגיטלי לשיעור ההפחתה שמס הכנסה מתיר הוא מקרי בהחלט ולחלויטן לא כלכלי, אך לצערנו לא ניתן לעשות עם זה הרבה מלבד עצם הידיעה של שיעור ההפחתה והיערכות בהתאם.

כאשר אנחנו ממשיכים לבחון מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים, נדרש להתייחס גם לחבות במע"מ בפעילות עסקית. לגבי החבות במע"מ בפעילות עסקית, זה תלוי בשיטת המכירה של אותו בעל עסק. במידה ומדובר בדרופשיפינג שזוהי שיטה של רכישת מלאי רק לאחר מכירה של הסחורה (לא קונים מלאי עד שמהצד השני לקוח רכש מבעל העסק את המלאי) ומלאי זה לא עובר בישראל כלל אלא נקנה מחו"ל ונמכר לחו"ל – אזי כלל לא חלים חוקי המע"מ על עסקה זו ולכן היא לא תחוייב במע"מ.

אם מדובר במלאי שמוחזק בישראל ונמכר לחו"ל אזי על בסיס רשומון ייצוא יחול על המע"מ הזה שיעור מס של 0% אך מצד שני יותר לבעל העסק להתקזז על מע"מ התשומות.

דוגמא נוספת יכולה להיות במידה ומוכרים את הסחורה בישראל אזי יחוייב במע"מ מלא.

ישנם עוד היבטי מס שעשויים לחול, כגון הפקת חשבונית עצמית במקרים מסוימים, אך כרגע לא ניכנס לזה.

היבטי מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים – רווח הון

עכשיו נבחן את ההיבט האחרון במיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים: כאשר מוכרים את הנכס עצמו.

במקרה כזה לא משנה איך סווגו ההכנסות מהנכס, אקטיביות או פאסיביות, מס רווח הון הינו בשיעור אחיד של 25%. וביטוח לאומי לא יחול על העסקה הזאת מכיוון שביטוח לאומי אינו חל על הכנסות הוניות.

עם זאת, יש לבחון היטב את היבטי המע"מ והשאלות שעל המוכר לשאול את עצמו הן זהות לשאלות ששאל את עצמו כאשר מכר סחורה למשל באמצעות הנכסים הדיגיטליים ולנהוג בהתאם לתשובה.

מאמר זה נגע בהיבטים רבים וכלליים בהקשר של מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים, לפיכך נציין שהנאמר במאמר זה אינו מהווה ייעוץ מכיוון שכל עסקה לגופה וצריך לבחון אותה היטב מכל הכיוונים על מנת להגיע למסקנות הנכונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *