חוק הרווחים הכלואים הוא אחד השינויים המשמעותיים שחלו בשנים האחרונות (החל מה-1.1.2025) במיסוי חברות מעטים. החוק קובע כי במקרים מסוימים, חברה שצוברת רווחים ואינה מחלקת אותם כדיבידנד תחויב במס נוסף בשיעור של 2% על הרווחים הנצברים החייבים. המטרה של חוק הרווחים הכלואים היא למנוע דחיית מס אישית על ידי השארת הרווחים בתוך החברה לאורך זמן.
חשוב להבין: לא כל חברה עם עודפים תשלם את המס. חוק הרווחים הכלואים כולל תנאי סף ו”כריות” שמאפשרות להימנע מהחיוב, ולעיתים תכנון נכון יכול לחסוך אלפי ואף מאות אלפי שקלים.
על מי חל חוק הרווחים הכלואים?
חוק הרווחים הכלואים חל על חברת מעטים, כלומר חברה הנשלטת על ידי עד חמישה בני אדם ואינה חברה ציבורית. ברוב המקרים מדובר בחברה בע"מ בבעלות בעל שליטה אחד או מספר מצומצם של שותפים.
אם החברה אינה חברת מעטים, החוק כלל לא רלוונטי. אך אם מדובר בחברת מעטים, יש לבחון את יתרת הרווחים הנצברים ואת התנאים הקבועים במסגרת חוק הרווחים הכלואים.
במקרים רבים אנו פוגשים בעלי חברות שפועלים שנים כרווחיים מאוד, אך אינם מודעים לכך שייתכן והם נכנסים לתחולת חוק הרווחים הכלואים.
מהו המס לפי חוק הרווחים הכלואים?
כאשר מתקיימים תנאי החוק, החברה תחויב במס נוסף קבוע:
2% על הרווחים הנצברים החייבים
זהו מס שנתי, שמתווסף למס החברות הרגיל. לכן, חשוב לבצע בדיקה שנתית האם החברה נכנסת להגדרה של חוק הרווחים הכלואים.
תנאי הסף – מתי בכלל מתחילים לבדוק?
הבדיקה מתחילה כאשר הרווחים הנצברים (עודפים) בתום שנת המס עולים על אחת מהאופציות הבאות:
- 750,000 ש"ח
- סכום ההוצאות המותרות בניכוי (למעט הוצאות לרכישת נכסים מיוחדים) של חברת המעטים בשנת המס או ממוצע סכום ההוצאות בשנת המס ובשנתיים הקודמות, כגבוה מביניהם.
- עלות נכסי החברה, בהפחתת עלות הנכסים המיוחדים, הון עצמי ויתרת הלוואה מצד קשור, בתוספת עלות חבר בני אדם מוחזק.
אם הרווחים אינם חוצים את אחד הספים – חוק הרווחים הכלואים אינו חל. אם כן, ממשיכים לבחינת הכריות.
הכרית הראשונה – מבחן ההפסדים (10%)
חוק הרווחים הכלואים בודק האם קיימים הפסדים ניתנים לקיזוז בשיעור של מעל 10% מהרווחים הנצברים נכון לתום שנת המס הקודמת.
אם יש הפסדים משמעותיים, אין חיוב במס.
אם אין – ממשיכים לשלב הבא במסגרת בדיקת חוק הרווחים הכלואים.
הכרית השנייה – מבחן חלוקת הדיבידנד (50%) עד כה
בשלב הבא, חוק הרווחים הכלואים בוחן האם סכום הדיבידנדים שחולקו ושולם עבורם מס בשל חלוקתם (ממועד ההתאגדות) עולה על 50% מסכום הרווחים העודפים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת.
אם הרווחים נמוכים מ-50% מהמחזור – אין מס.
אם הם גבוהים – עוברים לשלב חלוקת הדיבידנד.
הדרך המרכזית להימנע – חלוקת דיבידנד של 6%
אחת הדרכים היעילות להימנע מתחולת חוק הרווחים הכלואים היא חלוקת דיבידנד מינימלית.
נקבע כי חלוקת דיבידנד של לפחות 6% מהרווחים הנצברים בתום השנה הקודמת – תבטל את החיוב במס 2% (בשנת המס 2025 נקבעה חלוקה של 5%).
כלומר, במקום לשלם מס נוסף לפי חוק הרווחים הכלואים, ניתן לבחור לחלק דיבידנד מתוכנן ולשלם מס דיבידנד רגיל.
למה חשוב לנהל את זה נכון?
חוק הרווחים הכלואים אינו חוק "טכני" בלבד. הוא משפיע על:
- מדיניות חלוקת רווחים
- תכנון מס של בעלי שליטה
- החלטות השקעה בתוך החברה
- תזרים מזומנים
במיוחד אצל לקוחות של רואה חשבון לחברה בע"מ, יש חשיבות קריטית לבצע סימולציה שנתית ולבדוק האם נכנסים לתחולת חוק הרווחים הכלואים.
חברות מכל הסוגים אבל בעיקר חברות שירות בבעלות יחיד עלולות למצוא עצמן חשופות למס אם אינן מבצעות תכנון מוקדם.
האם תמיד כדאי לחלק דיבידנד?
לא בהכרח. לעיתים נכון להשאיר רווחים להשקעה עסקית. אך כאשר נכנסים לתחולת חוק הרווחים הכלואים, יש לבצע חישוב כלכלי: מה עדיף – לשלם מס 2% שנתי או לחלק דיבידנד מתוכנן?
זו בדיוק הנקודה שבה תכנון מס מקצועי עושה את ההבדל. והתשובה עשויה להשתנות מחברה לחברה בהתאם לצרכי החברה והבעלים שלה.
סיכום – לא להתעלם מחוק הרווחים הכלואים
חוק הרווחים הכלואים מטיל מס נוסף של 2% על רווחים נצברים בחברת מעטים, אך הוא כולל מנגנוני סינון ודרכים ברורות להימנע מהחיוב – בעיקר באמצעות חלוקת דיבידנד של 6%.
כל בעל חברה בע"מ צריך לבחון אחת לשנה האם הוא נכנס לתחולת חוק הרווחים הכלואים, ולבצע תכנון מס מושכל בהתאם למצב החברה.
