חוק חברות הארנק (סעיף 62א לפקודת מס הכנסה) נועד למנוע מצב שבו בעל מניות מהותי מפיק את הכנסתו האישית דרך חברה בע"מ, אך בפועל מדובר בהכנסה שמאפייניה דומים לשכר עבודה או לפעילות עצמאית אישית. במקרים מסוימים, חוק חברות הארנק קובע כי ההכנסה של החברה תיוחס ישירות לבעל המניות ותמוסה בשיעור המס השולי שלו ולא במס חברות.
חשוב להבין: לא כל חברה בבעלות יחיד היא חברת ארנק. עם זאת, כאשר מתקיימים התנאים שבחוק, ההשלכה יכולה להיות משמעותית מאוד מבחינת מס.
לפני שנתחיל במאמר נדגיש שהחוק הוא מאוד מורכב והמאמר הזה בא כדי לעשות סדר בדברים ולהציג את עיקרי החוק כמסגרת כללית (מצפן) אבל חשוב לומר שכל מקרה לגופו ויש לבחון אותו היטב על מנת להבין כיצד יש לנהוג.
שלב ראשון – האם מדובר בחברת מעטים?
לפי חוק חברות הארנק, הבדיקה מתחילה בשאלה האם מדובר בחברה בשליטתם של עד חמישה בני אדם (חברת מעטים).
אם החברה אינה חברת מעטים – החוק אינו חל.
אם כן – יש להמשיך ולבחון את מסלולי התחולה שבסעיף 62א.
שני מסלולי חיוב עיקריים לפי חוק חברות הארנק
החלק הראשון של הסעיף ישנם שני מסלולי החיוב:
- סעיף 62א(1) – שירותי ניהול לבעל שליטה
- סעיף 62א(2) – פעילות אישית מול מזמין אחד (מבחן 70%)
- סעיף 62א1
נעבור עליהם לפי הסדר.
מסלול ראשון – שירותי ניהול לבעל שליטה (62א(1))
לפי חוק חברות הארנק, יש לבחון האם החברה נותנת שירותי ניהול או כנושא משרה לחברה אחרת ואותו בעל מניות מחזיק פחות מ-25% באמצעי השליטה בחברה מקבלת השירות?
אם התשובה חיובית – אז ההכנסה תיוחס לבעל המניות אישית ותמוסה כהכנסה מיגיעה אישית.
אם התשובה שלילית – יש לבחון את הסעיף הבא.
כלומר, במצב שבו בעל מניות מחזיק פחות מ-25% בחברה מקבלת השירות, וחברת הניהול שבבעלותו מוציאה חשבונית – חוק חברות הארנק רואה בכך למעשה הכנסת שכר במסווה של חברה.
במקרה כזה, שיעור המס יהיה המס השולי של היחיד – ולא מס חברות.
מסלול שני – פעילות אישית מול גורם אחד (62א(2))
המסלול השני במסגרת חוק חברות הארנק בוחן מצב שבו עיקר הכנסת החברה נובעת מגורם אחד.
כאן נבדקים שלושה תנאים מצטברים:
1 – הכנסה ממתן שירות אישי
האם ההכנסה נובעת מפעילות אישית של בעל המניות (ייעוץ, תכנות, ניהול, רפואה, עריכת דין וכדומה)?
אם לא – החוק לא יחול במסלול זה.
2 – ריכוז הכנסות – 70%
האם לפחות 70% מהכנסות החברה מגיעות מאדם אחד או גוף אחד?
אם לא – אין תחולה לפי מסלול זה.
אם כן – ממשיכים לבדיקה הבאה במסגרת חוק חברות הארנק.
3 – סממנים של יחסי עובד-מעביד
האם קיימים מאפיינים המעידים כי בפועל מתקיימים יחסי עובד-מעביד (תלות כלכלית, עבודה אישית בלבד, פיקוח, היעדר סיכון עסקי אמיתי)?
אם התשובה חיובית – ההכנסה תיוחס לבעל המניות אישית.
אם לא מתקיימים סממנים כאלה – ייתכן שהחוק לא יחול גם אם מתקיים מבחן ה-70%.
חריג חשוב – ארבעה עובדים או יותר
בהתאם להיגיון שבתרשים, אחד החריגים המשמעותיים במסגרת חוק חברות הארנק הוא קיומם של לפחות ארבעה עובדים.
אם החברה מעסיקה ארבעה עובדים או יותר (שאינם בעלי מניות), הדבר מחזק את הטענה כי מדובר בעסק אמיתי ולא במבנה מלאכותי להעברת הכנסה אישית.
במקרה כזה, לרוב לא תחול תחולת חוק חברות הארנק במסלול הפעילות האישית.
מה קורה אם החוק חל?
כאשר מתקיימים תנאי חוק חברות הארנק:
- ההכנסה מיוחסת לבעל המניות
- ההכנסה ממוסה כהכנסה מיגיעה אישית
- המס יהיה לפי מדרגות המס השוליות
- לא ניתן ליהנות ממס חברות על אותה הכנסה
עם זאת, חשוב לציין: אם ההכנסה כבר חויבה אישית לפי סעיף 62א – חלוקת דיבידנד מאותה הכנסה לא תחויב שוב במס דיבידנד (כדי למנוע כפל מס).
מה זה אומר לבעלי חברות?
חוק חברות הארנק רלוונטי במיוחד ל:
- בעלי חברות ייעוץ
- נותני שירותי ניהול
- פרילנסרים שפועלים דרך חברה בע"מ
- בעלי מניות מהותיים בחברות קבוצתיות
במסגרת ליווי של רואה חשבון לחברה בע"מ, חשוב לבצע בדיקה שנתית של מבנה ההכנסות, ריכוז לקוחות ומבנה השליטה.
גם חברות סטארטאפ בתחילת דרכן עלולות להיכנס לתחולת חוק חברות הארנק אם יש לקוח יחיד משמעותי או פעילות שמבוססת אך ורק על מייסד אחד.
מסלול שלישי – פעילות אישית מול גורם אחד (62א1)
אם החברה עברה את המשוכות של שני המסלולים הראשונים, יש לבחון האם לחברה יש הכנסות מפעילות עתירת יגיעה אישית ואשר שיעור הרווחיות בה גבוה מ-25% ממחזור ההכנסות.
1 – האם החברה אינה חברת נשלטת זרה או חברה מועדפת/מוטבת או בעלת מפעל מאושר?
אם כן – אין תחולה לפי מסלול זה.
אם לא – ממשיכים לבדיקה הבאה.
2 – האם לחברה יש הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית (כל סוגי ההכנסות למעט הכנסות אחרות המפורטות בסעיף שהן בעיקרן הכנסות פאסיביות כמו למשל הכנסות משכר דירה)?
אם לא – אין תחולה לפי מסלול זה.
אם כן – ממשיכים לבדיקה הבאה.
3 – האם מחזור ההכנסות של החברה גבוה מ-30 מיליון ש"ח בשנה עבור כל בעל שליטה?
אם כן – אין תחולה לפי מסלול זה.
אם לא – ממשיכים לבדיקה הבאה.
4 – האם סכום הרווחים הנצברים (העודפים) בסוף שנת המס הקודמת עלה על 750,000 ש"ח?
אם לא – אין תחולה לפי מסלול זה.
אם כן – ממשיכים לבדיקה הבאה.
5 – האם שיעור הרווחיות גבוה מ-25%? לדוגמה: רווח לפני מיסים של 300,000 ש"ח ומחזור הכנסות של 1 מיליון ש"ח זה 30% רווחיות.
אם לא – אין תחולה לחוק.
אם כן – ההפרש בין 25% לשיעור הרווחיות ימוסה במס שולי לפי שיעורי ההחזקה של בעלי המניות ולא לפי שיעור מס חברות. ימוסו כל בעלי המניות המחזיקים 30% ומעלה בחברה וכל בעלי המניות הפעילים בחברה גם אם שיעור החזקתם בחברה נמוך מ-30%.
סיכום – חוק חברות הארנק מחייב בדיקה שנתית
חוק חברות הארנק אינו אוסר פעילות באמצעות חברה בע"מ, אלא בוחן האם מדובר בעסק אמיתי או במבנה שמטרתו הפחתת מס אישי.
הבדיקה כוללת:
- האם מדובר בחברת מעטים
- האם קיימת שליטה של 25% ומעלה בחברה מקבלת השירות
- האם 70% מההכנסות מגיעות מגורם אחד
- האם קיימים סממנים של יחסי עובד-מעביד
- האם מועסקים לפחות ארבעה עובדים
- האם שיעור הרווחיות של החברה מהכנסות עתירות יגיעה אישית עוברת את ה-25%
לפני שממשיכים לפעול במבנה קיים או מקימים חברה חדשה – מומלץ לבדוק את תחולת חוק חברות הארנק בצורה מקצועית.
