איך לשפר את טכניקת המיסוי בסחר אלקטרוני

אחת המחשבות הרווחות בקרב העוסקים בסחר אלקטרוני היא המחשבה כי הסחר האלקטרוני יכול להתנהל "מתחת לראדר" וכי הכספים שהם חייבים עליהם במס הם הכספים שהם מושכים לישראל בלבד, לבנק ישראלי.

האמת היא שזוהי מחשבה מוטעית, מכיוון שדווקא היות ומדובר בכספים שמועברים באופן אלקטרוני, בהגדרה הם אינם מתנהלים מתחת לראדר אלא בדיוק הפוך, הם יכולים להיות מנוטרים בקלות ובנוסף תנועת הכספים נשמרות לעד באופן אלקטרוני ואפשר לבצע על תנועות אלה מעקב היסטורי אם רק רוצים בכך.

דבר נוסף, רשויות המס בישראל מחייבות את העסק במס ברגע קבלת הכסף, כן – גם לפיוניר או לפייפל, שנחשבים בעיני רשויות המס לבנקים לכל דבר ועניין. אין שום משמעות להעברת הכספים לישראל, מבחינת רשות המס, כספים אלו כבר היו צריכים להיות ממוסים ברגע קבלתם לפיוניר, לפייפל או פלטפורמה אחרת זהה.

אם כן, מה שונה המיסוי בסחר אלקטרוני ממיסוי של עסק רגיל בישראל?

התשובה הפשוטה היא שאין שוני! המיסוי סחר אלקטרוני זהה במהותו למיסוי של עסק רגיל. אך עם זאת, ישנם מספר דגשים בתחום המס ובהתנהלות מול רשויות המס שחשוב לדעת לגבי סחר אלקטרוני. במאמר זה נסביר לכם את כל הדברים והדגשים שחשוב לדעת ולהכיר לגבי העסק שלכם בסחר אלקטרוני.

פתיחת וניהול תיקים כעצמאי בסחר אלקטרוני

אז כמו בעסק "רגיל". עסק בסחר אלקטרוני צריך לפתוח תיקים בשלוש רשויות:

• ביטוח לאומי – אם בעל העסק עומד לפחות בתנאי אחד מהבאים, הוא יוגדר כעצמאי בביטוח הלאומי:
  • הרווח החודשי הממוצע של העסק הוא לפחות 50% מהשכר הממוצע במשק (בשנת 2023 – 5,935).
  • בעל העסק עובד 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות והרווח החודשי הממוצע מהעסק שווה או עולה על 15% מהשכר הממוצע (בשנת 2023 – 1,781 ש"ח).
  • עוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.

אחרת, הוא יוגדר בביטוח לאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרה ואז מצד אחד לא ישלם דמי ביטוח לאומי על הרווח מהעסק (או ישלם ממש מעט) אבל מצד שני לא יהיה מבוטח בביטוח לאומי עבור הרווח הזה, לא יכול לתבוע תאונות עבודה או לדרוש דמי מילואים וכיוצא באלו – וצריך לקחת זאת בחשבון.

• מס הכנסה – לפתוח תיק במס הכנסה כעצמאי. המשמעות היא שצריך לדווח למס הכנסה על הרווח של העסק (הכנסות פחות הוצאות שבהמשך המאמר נתייחס לזה באריכות) ולהגיש דוח מס פעם בשנה והצהרת הון פעם בכמה שנים.
• מע"מ (מס ערך מוסף) – ופה מגיע אחד ההבדלים בין סחר אלקטרוני לשאר סוגי העסקים. אחד משיטות המסחר הנפוצות ביותר בקרב הסוחרים בסחר אלקטרוני היא שיטת מסחר שנקראת "דרופשיפינג". בשיטת מסחר זו הסוחר בעצם קודם כל מוכר את הסחורה שלו ורק לאחר מכן רוכש אותה ומשלח אותה לקונה. לרוב, דרופשיפינג מבוצע מחו"ל לחו"ל, הכוונה – הסוחר מוכר את הסחורה לאדם בארץ זרה, נניח לדוגמא לארה"ב, ולאחר מכן רוכש את הסחורה מארץ זרה, נניח לדוגמא סין. במקרה הזה הסחורה כלל לא עברה בישראל, ולכן, על פי חוק מע"מ, כלל לא חל על העסקה הזאת חוק מע"מ. שימו לב – זה לא מע"מ פטור או מע"מ בשיעור 0% – אלא חוק מע"מ בכלל לא חל על העסקה הזאת. המשמעות היא שסוחר שעוסק בסוג כזה של מסחר כלל לא צריך לפתוח תיק במע"מ. אלא אם כן הוא עוסק בדברים נוספים כמו מתן שירותים או מכירת סחורה אחרת שכן עוברת בישראל.
  
  

אופן הניהול השוטף והחודשי של עסק סחר אלקטרוני

את הניהול השוטף ניתן לחלק למספר חלקים:

• הנהלת חשבונות חודשית – על מנת למצות את מירב הזכויות של בעל העסק ועל מנת לשמור על שליטה ברמה גבוהה של נתוני העסק גם מבחינה עסקית וגם מבחינת הרשויות (למשל לצורך בחינת תשלומי מקדמות, יוסבר בפסקה הבאה) כדאי ומומלץ לנהל את מסמכי העסק ברמה החודשית, מכיוון שאת המס בסופו של דבר משלמים על הרווח (הכנסות פחות הוצאות) ולא על ההכנסה, כל ההכנסות וכל ההוצאות מוזרמות למערכת הפיננסית ברמה החודשית כך שניתם בכל רגע נתון לדעת מה מצב הרווח של העסק.
• דיווחים שוטפים לביטוח לאומי ולמס הכנסה – דיווח זה נעשה בשיטת המקדמות. בפשטות, מבצעים הערכה של הרווח השנתי הצפוי וכמה מס העסק יצטרך לשלם בגינו, ופשוט משלמים את המס הזה כמקדמות במהלך השנה כך שכשנגיע לסוף השנה נהיה פחות או יותר מאופסים מבחינת החוב של העסק מול ביטוח לאומי ומס הכנסה. יודגש כי השיטה של חישוב המקדמות בדרך כלל שונה בין ביטוח לאומי למס הכנסה. בביטוח לאומי תשלום המקדמות הינו קבוע ומתחלק ל-12 חודשים ובמס הכנסה לרוב המקדמות נגזרות כשיעור מהמחזור של העסק ומשולם כל חודשיים (רק ברמת הכנסה מסוימת מס הכנסה מבקש לשלם מקדמות כל חודש).
• הערכת מס מספר פעמים בשנה על מנת להיות במעקב על שיעורי המקדמות המשולמות בשוטף ולעדכן אותם בהתאם לצורך.
• הגשת דיווחים שנתיים – למשל דוח מס שנתי, הצהרת הון, הגשת דיווח שנתי על ספקים (856) ועל שכר ששולם לעובדים (126) ועוד.
  
  

על מה אנחנו בעצם משלמים מס הכנסה ואיך ניתן לחסוך בתשלומי המיסים?

שאלה מאוד חשובה, והתשובה אליה פשוטה ביותר – עליכם להכיר את העסק שלכם בצורה מאוד טובה ולשלוט בכל ההוצאות בעסק. מטרתו של בעל העסק, על מנת להפחית ככל הניתן בחוק את חבות מס ההכנסה שלו, היא להצהיר על הרווח האמיתי של העסק, כלומר לא להחסיר שום הוצאה שהעסק רשאי להכיר בה כהוצאה עסקית וכך בעצם להקטין את נטל המס ולשלם פחות מס הכנסה ופחות ביטוח לאומי. או במילים אחרות – להקפיד לרשום את כל ההוצאות של העסק שלו.

אז אם כן, מהן ההוצאות שניתן להכיר בעסק?

• יש כלל במס הכנסה מהן ההוצאות המוכרות בעסק: כל הוצאה שעזרה לבעל העסק בייצור הכנסתו, מוכרת לצורך קיזוז ההכנסה. במילים אחרות "הוצאה בייצור הכנסה" או "הוצאות מוכרות".
• ההוצאות המוכרות למעשה מתחלקות ל-2, ההוצאות שהן באופן אינטגרלי חלק מהעסק והוצאו אך ורק מכיוון שהעסק קיים. והוצאות שהן הוצאות מעורבות, כלומר שימשו לצורך ייצור ההכנסה אך ניתן לשייך אותם גם לפן הפרטי. מטבע הדברים ההוצאות האינטגרליות מוכרות במלואן וההוצאות המעורבות מוכרות בחלקן בהתאם לתקנות מס הכנסה. ישנן גם הוצאות שלא מוכרות באותה השנה בה יצאו אלא במשך כמה שנים מכיוון שהשימוש בהוצאה מסוימות נעשות במשך מספר שנים (לדוגמא מחשב, ריהוט או טלפון נייד) – סוג הוצאה כזאת נקרא "הוצאות פחת".

• הוצאות אינטגרליות לעסק:
  • רכישת המוצר שנמכר
  • עמלות לפלטפורמה שעל גביה העסק מוכר את מוצריו
  • ציוד משרדי
  • שכר טרחה לאנשי מקצוע כגון רואי חשבון, עורכי דין וכדומה
  • הנהלת חשבונות
  • השתלמויות מקצועיות
  • פרסום ושיווק
  • אתר אינטרנט
  • תוכנות
  • ציוד מחשוב
  • נסיעות לחו"ל לצורך עסקי (למשל פגישה עם ספקים בסין)
  • עמלות בגין מכירת מוצרים (פייפל, שופיפיי, איביי, אמזון, אטסי וכו')

• הוצאות מעורבות:
  • חשמל, אינטרנט, ארנונה, ועד בית (כאשר קיים משרד ביתי) – נא לשים לב אסור לדרוש שכר דירה!
  • רכב (תיקונים ודלק)
  • ביגוד (תלוי בנסיבות)
  • טלפון נייד
• נא לשים לב שיש הוצאות שאינם מוכרות כמו למשל ארוחות, יכולות להיות מוכרות אך ורק אם בעל העסק אירח מישהו מחו"ל ולרוב עסק מתחום הסחר אלקטרוני לא נוהג לעשות כן.
• הוצאות נוספות שעשויות להקטין את חבות המס הן: הפקדה לקרן השתלמות, הפקדה לפנסיה, חלק מתשלום ביטוח לאומי.
• דגש חשוב – על מנת להכיר בהוצאות האלו חייבים להביא אסמכתא להנהלת החשבונות ושירשם במערכת הפיננסית.

דגשים נוספים חשובים ביותר לניהול העסק בסחר אלקטרוני

• הפקת קבלה על כל תקבול, אחד הליקויים השכיחים ביותר בביקורת ניהול ספרים שמבצעת רשות המיסים. יש לשים לב לדגש שנתנו בתחילת המאמר, הקבלה אמורה להיות מופקת ברגע קבלת הכסף לפיוניר, לפייפל או פלטפורמה אחרת זהה. אי הפקת קבלה או אי הפקתה בזמן עלולה לגרום לפסילת ספרים על ידי רשות המיסים.
• היות ואופי הסחר האלקטרוני מתבטא הרבה פעמים בהמון עסקאות קטנות בפרק זמן קטן, ניתן לבקש מרשות המיסים הקלה בניהול ספרים בנושא הפקת קבלות שבעצם בהקלה זאת רשות המיסים נותנת את הרשות לבעל העסק להפיק קבלה פעם בחודש ולא על כל תקבול. כמובן גם לזה יש תנאים מסוימים שצריכים לעמוד בהם. לחלופין, במקום לבקש הקלה בהפקת הקבלות מרשות המיסים, ניתן לפתור בעיה זאת על ידי שימוש בתוכנה להפקת מסמכים שיודעת להתממשק לפלטפורמה שבה אתם סוחרים ולהפיק את כל הקבלות באופן אוטומטי וכך לחסוך לכם את העבודה הסיזיפית של הפקת כל קבלה בנפרד.
• אפשר במקביל לעסק להיות גם שכיר.