איך לשפר את טכניקת המיסוי בסחר אטסי

בעלי עסקים העוסקים בסחר באטסי לעיתים חושבים כי הסחר באטסי לא חייב להיות מדווח לרשויות המס מלבד הכספים המועברים לחשבונות בנק בישראל.

מחשבה זו היא מוטעית, מכיוון שעל פי רשויות המס במדינת ישראל, חבות המס חלה עם קבלת הכסף לחשבון הבנק גם אם חשבון בנק זה נמצא בחו"ל. ולצורך העניין שלנו פיוניר, פייפל ודומיהם נחשבים לבנקים לכל דבר ועניין מבחינת רשויות המס הישראליים. המשמעות להעברה טכנית של הכספים לישראל היא שולית בלבד, ובעיני רשויות המס הישראליים הכספים הללו כבר דווחו בעת קבלתם לפיוניר, לפייפל או פלטפורמה אחרת זהה.

דבר נוסף שחשוב להבין הוא שדווקא משום שמדובר בכספים המועברים באמצעיים אלקטרוניים, ניתן בקלות לנטרם ולהתחקות אחר התנועות בחשבונות שנשמרים לנצח באופן ממחושב כך שאם רשויות המס יחליטו אי פעם לבדוק זאת הן תוכלנה בקלות להבין ממתי העסק התחיל לקבל כסף.

אז אם ככה, מה השוני בין שיטת המיסוי בסחר באטסי ממיסוי עסק אחר בישראל?

לאמיתו של דבר – אין שוני! המיסוי בסחר באטסי לא שונה במהות ממיסוי של עסק כל עסק אחר. אך היינו רוצים לפרט כאן מספר דגשים חשובים הקשורים למס הכנסה ולהתנהלות של בעל העסק עם רשויות המס בישראל בדגש על סחר באטסי.

ניהול התיק כעצמאי בסחר באטסי

אז כמו בכל עסק אחר, כל מי שמעוניין לפתוח עסק בסחר באטסי צריך לפתוח תיק בשלושת הרשויות הבאות:

• ביטוח לאומי – במידה ובעל העסק עומד בתנאי אחד מבין הבאים, ביטוח לאומי יגדיר אותו כעצמאי:
  • הרווח הממוצע החודשי בעסק לפחות 50% ממוצע השכר במשק (השכר הממוצע במשק נכון לשנת 2023 הוא 11,870 ש"ח כך ש-50% ממנו שווה ל-5,935 ש"ח).
  • עבודה של 12 שעות לפחות בממוצע בשבוע ובנוסף ממוצע הרווח החודשי מהעסק לא נמוך מ- 15% מהשכר הממוצע במשק.
  • בעל העסק עובד בעסק בשבוע בממוצע לפחות 20 שעות.

אם לא עומד בלפחות אחד מתנאים אלו, הביטוח הלאומי יגדיר אותו כעצמאי שאינו עונה להגדרה. המשמעות היא שעל הרווח שלו מהעסק הוא ישלם דמי ביטוח לאומי בסכום נמוך או שכלל לא ישלם. אך מן הצד שני הוא לא יבוטח כלל עבור הרווחים מהעסק, כלומר: לא יוכל לתבוע את הביטוח הלאומי עבור תאונות עבודה, דמי מילואים וכו' – ובעל העסק צריך להכיר זאת ולהבין את ההשלכות.

• מס הכנסה – פתיחת תיק כעצמאי במס הכנסה. מס הכנסה דורש מכל בעל עסק לבצע דיווחים על הרווח שנוצר לבעל העסק מהעסק (רווח = הכנסות מינוס ההוצאות – נתייחס בהרחבה בהמשך) כגון דוח מס אחת לשנה, הצהרת הון אחת לכמה שנים, דיווחים שוטפים כל חודש או חודשיים תלוי בהיקף העסק, ועוד.
• מע"מ (מס ערך מוסף) – ברשות מס זו, חשוב להכיר את אחד ההבדלים הכי מהותיים בין סחר באטסי לבין יתר סוגי העסקים. שיטת המסחר הנקראת "דרופשיפינג" הינה אחת משיטות המסחר הכי נפוצות בקרב העוסקים בסחר באטסי. טכניקת שיטה זו, מאפשרת לסוחר למכור סחורה לפני שהוא רוכש אותה. שיטת מסחר זו לרוב לא עוברת כלל בישראל אלא מבוצעת מחו"ל לחו"ל, כלומר – כפי שהסברנו, הסוחר ראשית מוכר את המוצר שלו לקונה בארץ זרה, לדוגמא לאדם מארה"ב, ורק לאחר המכירה, הוא ירכוש את המוצר שאותו אדם קנה, אך ירכוש את המוצר מארץ זרה, לדוגמא מסין. במקרה זה המוצר שנמכר לא עבר כלל בישראל, וחוק מע"מ על עסקה זו לא חל! דגש חשוב – בגין עסקה זו המע"מ אינו פטור וגם לא בשיעור 0% – אלא לא חל בכלל! ולכן כל מי שסוחר בשיטה זו אינו צריך לפתוח תיק במע"מ. אלא רק אם הוא עוסק בעיסוקים נוספים כגון מתן שירותים, מכירת סחורה שעוברת בישראל וכו'.

אופן הניהול השוטף והחודשי של עסק סחר באטסי

• הנהלת חשבונות המתבצעת באופן חודשי – כדי למצות זכויותיו של בעל העסק ובכדי שבעל העסק יוכל לשמור על רמת שליטה גבוהה בנתוני העסק הן מבחינה עסקית והן מבחינת הדיווחים לרשויות (לדוגמא בחינת התשלומים על חשבון המס, הנקראים "מקדמות") מאוד מומלץ ניהול חודשי של מסמכי העסק, היות ואת המס משלמים לא על ההכנסות אלא על הרווח (הכנסות בניכוי הוצאות), ההכנסות וההוצאות של העסק יוזרמו ברמה החודשית ע"י הנהלת חשבונות למערכת הפיננסית כך שבעל העסק יוכל תמיד לדעת מה מצבו מבחינת הרווחיות של העסק.
• דיווחי ביטוח לאומי ומס הכנסה שוטפים – דיווחים אלו נעשים בשיטת המקדמות שהזכרנו בפסקה הקודמת. למען האמת די פשוט, פעם בכמה חודשים יש לבצע הערכת רווח שנתי צפוי מהעסק ולחשב את המס שעל בעל העסק לשלם בעקבותיו, מס זה ישולם כמקדמה (כל חודש או חודשיים) במהלך השנה וזאת על מנת שבסוף השנה העסק יהיה מאוזן ככל הניתן מבחינת החוב שלו מול מס הכנסה וביטוח לאומי. יש לציין כי שיטת חישוב המקדמות לרוב שונה בין מס הכנסה לביטוח לאומי. בביטוח לאומי המקדמות הינן קבועות במהלך החודשים ומשולמות כל חודש ולעומת זאת במס הכנסה בדרך כלל המקדמות מחושבות כשיעור ממחזור המכירות של העסק וביצוע התשלומים מתרחש כל חודשיים (לעיתים במס הכנסה הדיווח יהיה חודשי תלוי בהיקף העסק).
• חשוב לערוך בדיקת מקדמות כמה פעמים בשנה באמצעות הערכת מס. זאת בכדי לעקוב אחר סך המקדמות המשולמות באופן שוטף וכמובן אם צריך אז לעדכן אותן.
• דיווחים שנתיים – כגון דוח מס, הצהרת הון, דיווחים שנתיים אודות ספקים (856), שכר עובדים (126) וכו'.

אז על מה אנחנו בעצם משלמים מס הכנסה ואיך ניתן לחסוך בתשלומי המיסים?

שאלה חשובה, שהתשובה עליה די פשוטה – על בעל העסק להכיר ולשלוט על העסק שלו בצורה לא פחות ממעולה! כולל שליטה על כל הוצאות העסק. המטרה היא, להפחית את חבות המס ככל שניתן בחוק, אנחנו תמיד שואפים להצהיר ולחשב את הרווח הנכון והאמיתי של העסק, כלומר לא לפספס הוצאות מוכרות כהוצאות עסקיות! וככה למעשה להקטין את נטל המס מה שיאפשר לשלם פחות מס (מס הכנסה וביטוח לאומי).

אז מהן הוצאות מוכרות אלו?

• הכלל במס הכנסה הוא: כל הוצאה שעוזרת לעסק לייצר את הכנסתו – מוכרת וניתן לקזז אותה מההכנסה.
• ההוצאות האלו מתחלקות ל-2 סוגים
  • הוצאות אינטגרליות לעסק שהוצאו אך ורק לצורך תפעול העסק על כלל היבטיו:
    • רכישת המוצר שנמכר
    • עמלות לפלטפורמה שעל גביה העסק מוכר את מוצריו
    • ציוד משרדי
    • שכר טרחה לאנשי מקצוע כגון רואי חשבון, עורכי דין וכדומה
    • הנהלת חשבונות
    • השתלמויות מקצועיות
    • פרסום ושיווק
    • אתר אינטרנט
    • תוכנות
    • ציוד מחשוב
    • נסיעות לחו"ל לצורך עסקי (למשל פגישה עם ספקים בסין)
    • עמלות בגין מכירת מוצרים (פייפל, שופיפיי, איביי, אמזון, אטסי וכו')

• הוצאות מעורבות, אשר שימשו בעיקרון לייצור ההכנסה אבל גם ניתן לשייך אותן כהוצאות פרטיות. רק הגיוני שההוצאות האינטגרליות שתוארו לעיל תוכרנה במלואן ואילו ההוצאות המעורבות תוכרנה באופן חלקי וזאת לפי תקנות מס הכנסה. חשוב לדעת שישנן הוצאות שאינן מוכרות בשנה בה שולמו אלא מתחלקות על פני מספר שנים משום שהשימוש בהוצאות הללו נפרס על פני מספר שנים (הוצאות כגון רכישת מחשב, רכישת ריהוט, טלפון נייד וכדומה) –הוצאה זו נקראת "הוצאת פחת".

דוגמאות להוצאות מעורבות:

• חשמל, אינטרנט, ארנונה, ועד בית (כאשר קיים משרד ביתי) – נא לשים לב אסור לדרוש שכר דירה!
• רכב (תיקונים ודלק)
• ביגוד (תלוי בנסיבות)
• טלפון נייד

• יש לשים לב שיש הוצאות שאינן מוכרות בכלל ומס הכנסה אסר לקזז אותן מההכנסה כגון ארוחות, שעשויות להיות מוכרות אבל רק בתנאי שהוצאו עבור אירוח אדם מחו"ל ובסוג עסק כמו מסחר באטסי לרוב זה לא קורה.
• הוצאות מוכרות נוספות הן: הפקדות לקופות כמו קרן השתלמות, פנסיה. וחלק מתשלומי הביטוח הלאומי.
• דגש סופר חשוב – כדי שבעל העסק יוכל להכניס הוצאות אלו הוא חייב להמציא אסמכתאות להוצאות הללו להנהלת החשבונות וזאת על מנת שיהיה מסמך מקביל לרישום במערכת הפיננסית.

טיפים נוספים סופר חשובים לניהול עסק במסחר באטסי

• להקפיד להפיק קבלה עבור כל תקבול, אי הפקת קבלה הוא אחד הליקויים הכי נפוצים כאשר נערכת בעסק ביקורת ניהול ספרים (אותה מבצעת רשות המיסים). כמובן, כפי שהדגשנו בתחילת המאמר, יש להפיק את הקבלה מיד עם קבלת הכסף לאחד מהפלטפורמות כגון פיוניר, פייפל וכדומה. ליקוי בזה עלול לגרור פסילת ספרים ע"י רשות המיסים.
• אופי הסחר באטסי מתבטא לרוב בהרבה עסקאות קטנות המתבצעות בפרק זמן קצר. על מנת להקל על הפקת הקבלות, ניתן לפנות לרשות המיסים כדי לקבל הקלה בניהול ספרים לגבי אופן הפקת הקבלות ולרוב רשות המיסים מאשרת הפקת קבלה מרכזת פעם בחודש במקום להפיק על כל תקבול. כמובן עם תנאים שרשות המיסים מציבה.
• אופי עסק זה מאפשר לעבוד במקביל גם כשכיר.