מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים

היבטי מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים – סוגי הכנסות אקטיבי ופאסיבי

לצורך בחינה של היבטי המיסוי מנכסים דיגיטליים נבחין בין הכנסות פירותיות להכנסות הוניות.

כאשר ההכנסות הפירותיות מתחלקות לשני סוגים: הכנסה אקטיבית והכנסה פאסיבית.

הכנסות פירותיות אלו הן ההכנסות אשר מופקות מעצם שימוש בנכס הדיגיטלי כמו למשל מכירת מוצרים מחנות של איביי והיא ממוסה מבחינת מס הכנסה כל עוד בעל החנות הינו תושב ישראל ולפיכך גם יחוייב בביטוח לאומי וזאת על פי מדרגות המס שלו (עוד מעט נבין באיזה אופן).

השלמות קריאה מומלצות לתוכן זה >> רואה חשבון מסחר אלקטרוני | ייעוץ מס מסחר אלקטרוני | מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים 

מקרה יותר מסובך הוא אם הנכס הדיגיטלי נרכש לצורך מכירתו העתידית, במקרה כזה צריך לבחון האם הנכס עמד במבחני העסק על פי פקודת מס הכנסה ועל פי הפסיקה. העיקרון אומר שככל שבעל הנכס נקט בפעולות אקטיביות כגון שיווק, תחזוקה והפעלה של הנכס, כך הפעילות שלו תהיה אקטיבית וככל שבעל הנכס לא נקט בפעולות (דוגמא קלאסית זה רכישת NFT לצורך עליית הערך שלו מבלי לנקוט בשום פעולה מלבד לחכות) כך יסווג הנכס לפעילות פאסיבית.

ההבדל העיקרי בין הסיווג להכנסה פאסיבית או להכנסה אקטיבית זה שיעורי המס. בעוד הכנסה אקטיבית ממוסה לפי מדרגות המס החל מהמדרגה הראשונה (10%), הכנסה פאסיבית מתחילה במדרגת מס גבוהה יותר של 31%! השוני הזה רלוונטי גם לצורכי ביטוח לאומי (שם השיעורים שונים אבל העיקרון הוא זהה).

מצד שני מכיוון שמדובר בפעילות עסקית (בין אם היא פאסיבית או בין אם היא אקטיבית), יש להכיר בפחת על הנכס הזה, פחת הוא למעשה הכרה בהוצאה לאורך מספר שנים ולא בפעם אחת כמו הוצאה שוטפת רגילה (בקצרה – מכיוון שהנכס הדיגיטלי הולך לשמש את העסק למשך מספר שנים, בניגוד להוצאה שוטפת שלרוב משמשת את העסק לאותה התקופה בה הוצאה). השאלה המרכזית בנושא של פחת היא לכמה שנים עומד לשמש את העסק הנכס הדיגיטלי הזה ובהתאם לזמן השימוש בו צריך להפחית אותו. בטרם רכישת הנכס מומלץ לבצע בחינה ואפילו לקבל ייעוץ לגבי שיעור ההפחתה, יש לשים לב אם תקנות מס הכנסה לעניין שיעורי הפחתה מתייחסות לנכס הדיגיטלי שרכשנו. תיווכחו לדעת שלרוב הקשר בין אורך שנותיו של הנכס הדיגיטלי לשיעור ההפחתה שמס הכנסה מתיר הוא מקרי בהחלט ולחלויטן לא כלכלי, אך לצערנו לא ניתן לעשות עם זה הרבה מלבד עצם הידיעה של שיעור ההפחתה והיערכות בהתאם.

לגבי החבות במע"מ בפעילות עסקית, זה תלוי בשיטת המכירה של אותו בעל עסק. במידה ומדובר בדרופשיפינג שזוהי שיטה של רכישת מלאי רק לאחר מכירה של הסחורה (לא קונים מלאי עד שמהצד השני לקוח רכש מבעל העסק את המלאי) ומלאי זה לא עובר בישראל כלל אלא נקנה מחו"ל ונמכר לחו"ל – אזי כלל לא חלים חוקי המע"מ על עסקה זו ולכן היא לא תחוייב במע"מ.

אם מדובר במלאי שמוחזק בישראל ונמכר לחו"ל אזי על בסיס רשומון ייצוא יחול על המע"מ הזה שיעור מס של 0% אך מצד שני יותר לבעל העסק להתקזז על מע"מ התשומות.

דוגמא נוספת יכולה להיות במידה ומוכרים את הסחורה בישראל אזי יחוייב במע"מ מלא.

ישנם עוד היבטי מס שעשויים לחול, כגון הפקת חשבונית עצמית במקרים מסוימים, אך כרגע לא ניכנס לזה.