מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים

מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים משך לאחרונה המון תשומת לב מכיוון שמסחר בנכסים דיגיטליים, כמו המסחר במטבעות דיגיטליים, נעשה מאוד פופולרי והחל למשוך המון אנשים להשקיע בו.

מצד אחד יש נכסים דיגיטליים כדוגמת NFT אשר במהותם נרכשים לצורך עליית ערך עתידית מבלי לנקוט בפעולה מלבד לחכות שהערך שלו יעלה, ומצד שני יש נכסים כדוגמת חנויות איקומרס (מסחר אלקטרוני) שנרכשים לעיתים לצורך עסקי גרידא וניצול הפלטפורמה והמוניטין העסקי שצברה החנות לצורך מכירת מוצרים ולעיתים לצורך השבחתה ומכירתה ברווח לאחר מכן.

כיום קיימים מנעד רחב של נכסים דיגיטליים כגון: חנויות של מסחר אלקטרוני כדוגמת: איביי, אמזון, שופיפיי ואטסי, אתרי אינטרנט, ערוצי יוטיוב, קבוצות פייסבוק עתירות חברים, אפליקציות, NFT ועוד רבים וטובים.

בבואנו לבחון את היבטי המס השונים בקשר להכנסות מנכסים דיגיטליים, אנו צריכים לבצע שתי הבחנות עיקריות: הבחנה ראשונה היא לגבי ההפקה של ההכנסות השוטפות מנכסים אלו, במידה וקיימת. והבחנה שניה היא כאשר מוכרים את הנכס הדיגיטלי.

היבטי מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים – סוגי הכנסות אקטיבי ופאסיבי

לצורך בחינה של היבטי המיסוי מנכסים דיגיטליים נבחין בין הכנסות פירותיות להכנסות הוניות.

כאשר ההכנסות הפירותיות מתחלקות לשני סוגים: הכנסה אקטיבית והכנסה פאסיבית.

הכנסות פירותיות אלו הן ההכנסות אשר מופקות מעצם שימוש בנכס הדיגיטלי כמו למשל מכירת מוצרים מחנות של איביי והיא ממוסה מבחינת מס הכנסה כל עוד בעל החנות הינו תושב ישראל ולפיכך גם יחוייב בביטוח לאומי וזאת על פי מדרגות המס שלו (עוד מעט נבין באיזה אופן).

מקרה יותר מסובך הוא אם הנכס הדיגיטלי נרכש לצורך מכירתו העתידית, במקרה כזה צריך לבחון האם הנכס עמד במבחני העסק על פי פקודת מס הכנסה ועל פי הפסיקה. העיקרון אומר שככל שבעל הנכס נקט בפעולות אקטיביות כגון שיווק, תחזוקה והפעלה של הנכס, כך הפעילות שלו תהיה אקטיבית וככל שבעל הנכס לא נקט בפעולות (דוגמא קלאסית זה רכישת NFT לצורך עליית הערך שלו מבלי לנקוט בשום פעולה מלבד לחכות) כך יסווג הנכס לפעילות פאסיבית.

ההבדל העיקרי בין הסיווג להכנסה פאסיבית או להכנסה אקטיבית זה שיעורי המס. בעוד הכנסה אקטיבית ממוסה לפי מדרגות המס החל מהמדרגה הראשונה (10%), הכנסה פאסיבית מתחילה במדרגת מס גבוהה יותר של 31%! השוני הזה רלוונטי גם לצורכי ביטוח לאומי (שם השיעורים שונים אבל העיקרון הוא זהה).

מצד שני מכיוון שמדובר בפעילות עסקית (בין אם היא פאסיבית או בין אם היא אקטיבית), יש להכיר בפחת על הנכס הזה, פחת הוא למעשה הכרה בהוצאה לאורך מספר שנים ולא בפעם אחת כמו הוצאה שוטפת רגילה (בקצרה – מכיוון שהנכס הדיגיטלי הולך לשמש את העסק למשך מספר שנים, בניגוד להוצאה שוטפת שלרוב משמשת את העסק לאותה התקופה בה הוצאה). השאלה המרכזית בנושא של פחת היא לכמה שנים עומד לשמש את העסק הנכס הדיגיטלי הזה ובהתאם לזמן השימוש בו צריך להפחית אותו. בטרם רכישת הנכס מומלץ לבצע בחינה ואפילו לקבל ייעוץ לגבי שיעור ההפחתה, יש לשים לב אם תקנות מס הכנסה לעניין שיעורי הפחתה מתייחסות לנכס הדיגיטלי שרכשנו. תיווכחו לדעת שלרוב הקשר בין אורך שנותיו של הנכס הדיגיטלי לשיעור ההפחתה שמס הכנסה מתיר הוא מקרי בהחלט ולחלויטן לא כלכלי, אך לצערנו לא ניתן לעשות עם זה הרבה מלבד עצם הידיעה של שיעור ההפחתה והיערכות בהתאם.

לגבי החבות במע"מ בפעילות עסקית, זה תלוי בשיטת המכירה של אותו בעל עסק. במידה ומדובר בדרופשיפינג שזוהי שיטה של רכישת מלאי רק לאחר מכירה של הסחורה (לא קונים מלאי עד שמהצד השני לקוח רכש מבעל העסק את המלאי) ומלאי זה לא עובר בישראל כלל אלא נקנה מחו"ל ונמכר לחו"ל – אזי כלל לא חלים חוקי המע"מ על עסקה זו ולכן היא לא תחוייב במע"מ.

אם מדובר במלאי שמוחזק בישראל ונמכר לחו"ל אזי על בסיס רשומון ייצוא יחול על המע"מ הזה שיעור מס של 0% אך מצד שני יותר לבעל העסק להתקזז על מע"מ התשומות.

דוגמא נוספת יכולה להיות במידה ומוכרים את הסחורה בישראל אזי יחוייב במע"מ מלא.

ישנם עוד היבטי מס שעשויים לחול, כגון הפקת חשבונית עצמית במקרים מסוימים, אך כרגע לא ניכנס לזה.

שאלות ותשובות בנושאי מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים

מטבע וירטואלי הינו מטבע מבוזר אשר נוצר באמצעים טכנולוגיים ומועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם. הוא איננו נשלט על ידי ממשלה או בנק מרכזי ומבוסס על טכנולוגיית הצפנה חדשנית, טכנולוגיית הבלוקצ'יין.  טכנולוגיה זו מאפשרת פעילות עסקית מאובטחת, ללא צורך בהתערבות ממשלתית או גורם בנקאי, כאשר בשרשרת הבלוקים מתועדות העסקאות והרישומים המוצפנים של כל עסקה בין הצדדים השונים.

מכירתו של מטבע וירטואלי, כדוגמת ביטקוין או את'ריום תיחשב כמכירת "נכס". ואם המכירה הניבה רווח למשקיע – אז יחול עליה מס של 25%, בשונה ממטבע רגיל , שהפרשי השער למעשה פטורים מתשלום מס.

כריית מטבעות, מתן שירות או מכירת טובין בתמורה למטבע וירטואלי, מכירת מטבע וירטואלי בתמורה לכסף "אמיתי"

מכירת מטבע וירטואלי תהיה חייבת דיווח לרשויות המס בתוך 30 ימים כמכירת כל נכס אחר.

כן, רשות המיסים ציינה כי אם המכירה מתבצעת במסגרת פעילות עסקית, אז היא תיחשב להכנסה מעסק או הכנסה ממשלח יד והיא תמוסה כהכנסה פירותית, בשיטת מדרגות המס בה תשלום מס יכול להגיע במדרגה המקסימלית ל – 50% מהרווח וכולל, החבות בניכוי מס במקור ומע"מ על ההכנסות .

כן, בתור סוחרי קריפטו עליכם לפתוח תיק במס הכנסה ולדווח על הפעילות שלכם בכל שנה על ידי הגשת דוח מס אישי (טופס 1301) אשר לו יהיה מצורף טופס רווח הון (טופס 1399) המפרט את כל העסקאות שלכם באותה שנה והרווח/הפסד מעסקאות אלו.

יש לציין כי מעבר לדיווחים החודשיים ישנו גם דוח מס שיש להגיש בסוף שנה ומאוד מומלץ שמישהו בעל עין וניסיון מקצועי יערוך ויגיש אותו, זאת על מנת להימנע מטעויות שעלולות בסופו של דבר לעלות ביוקר.

היבטי מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים – רווח הון

עכשיו נבחן את ההיבט האחרון במיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים: כאשר מוכרים את הנכס עצמו.

במקרה כזה לא משנה איך סווגו ההכנסות מהנכס, אקטיביות או פאסיביות, מס רווח הון הינו בשיעור אחיד של 25%. וביטוח לאומי לא יחול על העסקה הזאת מכיוון שביטוח לאומי אינו חל על הכנסות הוניות.

עם זאת, יש לבחון היטב את היבטי המע"מ והשאלות שעל המוכר לשאול את עצמו הן זהות לשאלות ששאל את עצמו כאשר מכר סחורה למשל באמצעות הנכסים הדיגיטליים ולנהוג בהתאם לתשובה.

מאמר זה נגע בהיבטים רבים וכלליים בהקשר של מיסוי נכסים דיגיטליים, לפיכך נציין שהנאמר במאמר זה אינו מהווה ייעוץ מכיוון שכל עסקה לגופה וצריך לבחון אותה היטב מכל הכיוונים על מנת להגיע למסקנות הנכונות.

מיסוי הכנסות מנכסים דיגיטליים?

כרואי חשבון דיגיטליים איננו דורשים מכם להגיע אלינו פיזית (למרות שאתם יותר ממוזמנים), אפשר באמצעות שיחת טלפון לבצע היכרות ולהבין את כל הצרכים שלכם כעסק.